מנינגיומות

אלה הם גידולים מוחיים שפירים הצומחים באטיות, ומקורם מקרומי המוח (הקשית והעכבישית). מנינגיומות יכולות להופיע בכל מקום שם ישנם תאים הקרויים תאי עכבישית. תאים כאלה נמצאים לא רק במוח אלא גם לאורך חוט השדרה.

רק לעתים רחוקות (לפי הערכה, ב-1.7% של כלל המקרים) יכולות מנינגיומות להפוך ממאירות או לגדול מהר מהרגיל. המנינגיומות מהוות כ-15% מכלל השאתות במוח. בדרך כלל ניתן להסיר את המנינגיומות בשלמות על ידי ניתוח, אך הדבר איננו מבטיח העדר של הופעת גידולים נוספים מסוג זה.

מנינגיומות מופיעות בשכיחות הגדולה ביותר סביב גיל 45 שנים. הן יותר שכיחות בנשים מאשר בגברים. רק 2% נמצאו בילדים או מתבגרים.

צילום רנטגן של מנינגיומה

תסמינים

בהתאם לגודל ומיקום יכולות מנינגיומות לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, בחילה, הקאה, הפרעות בחוש הראייה, הריח או התחושה, חולשה, עוויתות או כיפיון. בשל הצמיחה האטית ויכולת ההסתגלות של המוח מתפתחות מנינגיומות רבות עוד לפני הופעת התסמינים.

בעזרת תהודה מגנטית או אנגיוגרפיה האבחון הוא פשוט.

צילום רנטגן של מנינגיומה
צילום רנטגן של מנינגיומה

טיפול

מטרת הטיפול היא הסרה שלמה בעזרת מיקרוכירורגיה, והדבר מצליח לעתים קרובות. הניתוח מבוצע בדרך כלל על ידי קרניוטומיה (פתיחת עצמות הגולגולת). מנינגיומות גדולות מחייבות הקטנה מבפנים ורק אחר כך הסרה.

אחרי הסרה שלמה בניתוח אין צורך בכל טיפול נוסף משום שהגידול הוא שפיר. לאחר הניתוח דרוש מעקב על ידי טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או תהודה מגנטית (MRI) כדי לוודא הסרה שלמה. אם חלקי השאת נשארים או אם במקרים נדירים מתברר, שהשאת ממאירה. יכולות להיות נחוצות כימותרפיה או הקרנה סטריאוטקטית ("אזמל גאמא") או הקרנה רגילה בליווי טיפול תרופתי.

בכ-10% של המנינגיומות קיימת הישנות של הגידול גם אחרי הסרה ניתוחית. אם ההסרה היא חלקית, היארעות ההישנות מגיעה לכדי 80 אחוז.