שברים אוסטיאופורוטיים בחוליות

מהו אוסטיאופורוזיס?

אוסטיאופורוזיס היא מחלת גיל של העצם. השם נובע מה "osteo" היווני לעצם ו "poros" לנקבובית, החור - שתורגם ממש כ "עצם נקבובית". כולנו יודעים שגופנו מוחזק על ידי העצמות, בעוד שרירים אחראים לתנועתנו. מגיל 35 ואילך, תכולת הסידן בעצמותינו פוחתת ללא הפסקה. יותר רקמת עצם מתפרקת מאשר נבנית. צפיפות העצם הפוחתת גורמת לאובדן עצם. השלד רגיש כעת יותר לשברים (שברים). שברים בחוליות מתפתחים הכי הרבה, ואחריהם באחוזים שבר בעצם הירך. בנוסף לאוסטיאופורוזיס, עלולים להיווצר שברים בחוליות בנסיבות אחרות.

שכיחות - אוסטיאופורוזיס היא המחלה השכיחה ביותר בגיל מבוגר

אוסטיאופורוזיס היא אחת המחלות השכיחות ביותר בגיל מבוגר. נשים סובלות ממנה יותר מגברים. במהלך גיל המעבר, השינוי ההורמונאלי מאיץ את ההמעטה הטבעית של העצם. ההערכה היא כי 30% מכלל הנשים ו- 20% מהגברים סובלים, במוקדם או במאוחר, מאוסטיאופורוזיס.
שברים אוסטאופורוטיים בעצמות משפיעים יותר על נשים מאשר סרטן שד, שבץ והתקף לב יחד. במספרים זה אומר שעד גיל 50 לאחת משתי נשים יש שבר בעצמות שנגרם כתוצאה מאוסטיאופורוזיס. לאחר שנות ה -70 המחלה פוגעת ביותר מ- 45% אצל גברים המחלה אורכת הרבה יותר זמן - בממוצע, אוסטיאופורוזיס מתרחש רק עשר שנים לאחר מכן. על פי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, מספר האנשים שנפגעים ממחלת עצם כרונית זו יוכפל ברחבי העולם בעוד 20 שנה.

גורמים - מחסור באסטרוגן הוא מאוד מסוכן, הוא מתחיל לעתים קרובות לאחר גיל המעבר

ישנם מספר גורמים, השפעות וגורמי סיכון המקדמים את ספיגת העצם ובכך מאיצים את התפתחות האוסטיאופורוזיס. גורמים גנטיים ממלאים גם הם תפקיד חשוב. העצמות הופכות נקבוביות, מה שהופך אותן פחות יציבות. אם רקמת העצם בגוף כבר לא יציבה, מצבים יומיומיים בלתי מזיקים עלולים להוביל לשבר בחוליות שיכול להשפיע בעיקר על עמוד השדרה החזי אך גם על עמוד השדרה המותני. באזורים אלה משקל רב נשען על גופי החוליות. בעניין אובדן העצם המופרז, הרופאים מבחינים בעיקר בין הסיבות הללו:

הצורה הנפוצה ביותר היא אוסטיאופורוזיס לאחר גיל המעבר, היא מתרחשת כתוצאה ממחסור באסטרוגן וכתוצאה מכך היא משפיעה על נשים שמעבר לתקופת גיל המעבר. אסטרוגן הוא שליח פנימי השולט על המחזור הנשי ואחת ממשימותיו היא להגן על העצמות.

הצורה השנייה הנפוצה ביותר היא אוסטיאופורוזיס מחמת הזקנה, שהיא למעשה תוצאה של עשרות שנים של ספיגת עצם הקשורה לגיל. אוסטיאופורוזיס נגרמת לעיתים רחוקות ממחלות אחרות - במקרה זה, הוא ייקרא אוסטיאופורוזיס שניוני.

בנוסף ישנם מספר גורמי סיכון - אלה כוללים: חוסר פעילות גופנית, תת משקל (מדד מסת גוף מתחת ל- 20), עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, מחסור בסידן, מחסור בוויטמין D ומספר מחלות דם.

חוליות מרובות נפגעות: הגיבנת

אוסטיאופורוזיס מתפתח לעתים קרובות מבלי ששים לב. התסמינים אינם כה ברורים: חלק מהמטופלים סובלים יותר מכאבי גב ואחרים מדווחים על תחושת חולשה בגב. עם זאת, מעטים מקשרים את הסימפטומים הללו למחלות עצם עד - (לעיתים קרובות) מעידה לא מזיקה או תנועה פתאומית - העצמות הנקבוביות נשברות. בדרך כלל זו לא שבירה אחת, אלא התמוטטות פנים איטית, שברים זעירים של "טרבקולות העצם העדינות". בעצם בריאה, המבנה התומך (טרבקולות - Trabeculae) צפוף בהרבה ואילו העצם החולה מציגה את הטרבקולות העדינות כדקיקות ושבורות חלקית.

התסמינים של שברי חוליות אוסטיאופורוטיות, עם זאת, ברורים ברובם; כאב יכול לעבור מבינוני לחמור ברמת השבר, ולעיתים הוא יכול לגרום לחוסר תנועה, באותו זמן ועם כל נשימה, הוא עלול להקרין לצלעות או לאזור המותני. שיתוק חלקי עשוי להופיע כאינדיקציה לפגיעה בחוט השדרה. אפילו אובדן מהיר של גובה הגוף בכמה סנטימטרים משמש אינדיקציה לשברי אוסטיאופורוזיס.

בשברי חוליות יציבים, הקצוות הנגררים של החוליות עדיין שלמים - וכך המבנה הכללי יציב. תעלת עמוד השדרה עם חוט השדרה שרץ בה אינה מוגבלת. קבוצה זו כוללת בדרך כלל שברי אוסטיאופורוזיס המתרחשים באופן ספונטני או לאחר תאונות קלות ומתח. עם זאת, בטווח הרחוק יותר, הכוחות הפועלים עליהם (למשל בגלל משקל הגוף) מביאים לעיתים קרובות לעיוות דמוי טריז של גוף החוליה הפגוע, וכתוצאה מכך מאבדים גובה ניכר בחזית.

אם מספר חוליות נפגעות, הגב מתעקם, מה שגורם ל "גיבנת מכשפה" להיראות באופן יותר בולט, ולעיתים קרובות זה מתקשר לכאב קשה.

לצורך האבחון חשובה מדידת צפיפות העצם

אוסטיאופורוזיס מזוהה לרוב רק כאשר כבר מאוחר מדי לנקוט במניעה: כאשר כבר מתרחש שבר. הפחתת חומר העצם אינה כואבת אחרי הכל. הכאב מתפרץ, לעומת זאת, כשהשברים הראשונים בעצמות מתפתחים עם אובדן עצם מתקדם. בתחילת אבחנה אפשרית של שבר חוליות אוסטיאופורוטי, צריך להיות ראיון מפורט של המטופלים (אנמנזה). לאחר מכן יורה הרופא (נוירו-כירורג, אורתופד, מנתח או טראומטולוג) על בדיקה גופנית ונוירולוגית מעמיקה. זו יכולה להיות העדות הראשונה לכך שיש שבר בחוליות. לאחר שהרופא ביצע אבחנה חשודה על בסיס חקירתו, הוא מורה על הליכי הדמיה.

בעזרת צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת ו / או MRI (הדמיית תהודה מגנטית) הרופא יכול להסתכל על השבר בחוליות וגם לזהות בבירור איזה סוג של שבר ואיזו מידה הוא באמת. על בסיס זה מחליטים הרופא והמטופל על המשך הטיפול בשבר החוליות.
 
מדידת צפיפות העצם היא ההליך החשוב והשכיח ביותר לאבחון אוסטיאופורוזיס. לשיטה המתאימה יש שם: DXA osteodensitometry. צילומי רנטגן משמשים למדידת צפיפות חוליות המותניים ועצם הירך. ציון T מ -0 ל -1 אומר: צפיפות העצם תקינה. ערך נמוך ביותר פירושו ההפך: צפיפות העצם נמצאת הרבה מתחת לזו של אדם בריא.


Osteoporotic vertebral fracture L2 and L3

איזה טיפול אתה זקוק?

שברים יציבים נרפאים במקרים מסוימים באמצעות טיפול שמרני תוך 2-3 חודשים, יתכן ובאמצעות תמיכה של לבישת מחוך. בעזרת טיפולים שמרניים (למשל תרופות) חשוב לדעת כי אלה מתאימים רק להפסקת אובדן עצם נוסף או לדיכוי הכאב. עם זאת, עדיין לא בטוח אם השברים בחוליות יתייצבו או יחמירו. בנוסף, קיים סיכון לעיוות עמוד השדרה.

במקרה זה ובמקרה של שבר לא יציב עם פגיעה עצבית, יש לקחת בחשבון התערבויות כמו קיפופלסטיה, החלפת גוף חוליות, אמצעי ייצוב עם מלט עצמות וגישות טיפוליות אחרות. מטרת ההתערבויות הללו היא להקל על החולים את הכאבים בהקדם האפשרי, להבטיח ייצוב וריפוי מהיר, לדאוג שיוכלו לחזור לפעילויות החיים, למנוע הידרדרות נוספת של ליקויים סטטיים ונוירולוגיים.

הרופא שלכם יעזור לכם למצוא את הטיפול המושלם. לאחר התייעצות מפורטת, בדיקה נוירולוגית מעמיקה, ייעוץ MRI ותשומת לב למספר גורמים אישיים כמו גילכם, המצב הבריאותי הכללי, תחלואה נלווית, פעילויות וכו', יתנו לכם יעוץ לטיפול שיש לו סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, והסיכונים הנמוכים ביותר.

פרוגנוזה: חשיבות הפעילות הגופנית התזונה

אוסטיאופורוזיס אינו ניתן לריפוי. עם זאת, אמצעי זהירות מסוימים וטיפול בזמן עשויים להשפיע לטובה על מהלך המחלה ולהאט את התקדמותה. יש לנקוט באמצעי מניעה בגיל צעיר כדי לבנות מסת עצם מוקדמת ככל האפשר. עמודי תווך חשובים למניעה הם פעילות גופנית ותזונה: התזונה שלך צריכה להיות עשירה בסידן, אבן הבניין העיקרית של העצמות וויטמין D אשר בתורו מקדם את אחסון הסידן בעצמות.

האידיאל הוא צריכה יומית של כ -1000 עד 1500 מיליגרם סידן דרך חלב, גבינה, כרוב עלים, דגנים מלאים, קטניות, ומים מינרלים עשירים בסידן. חשוב: על מנת לספוג סידן תזונתי ולבנות אותו בעצמות הגוף זקוק לוויטמין D. עליכם להימנע מגורמי סיכון כמו עישון ואלכוהול.

ד"ר לרפואה מונתר סבריני

מחבר
ד"ר לרפואה מונתר סבריני
מומחה בנוירוכירורגיה

מרפאת אביסנה (Avicenna) בברלין תמיד שמחה לעזור לכם!

מאז שנת 2001, מרפאת אביסנה (Avicenna) ממוקמת בברלין. לרופאים שלנו ניסיון בינלאומי של לפחות 25 שנים בתחומם (נוירוכירורגיה, ניתוחי עמוד שדרה, הרדמה ואורטופדיה).

אם יש לכם כאבי גב חזקים, פריצת דיסק או חשד לפריצה, אנא פנו אלינו באמצעות המידע הבא:

מרפאת אביסנה (Avicenna) 
Paulsborner Str. 2
10709 ברלין

טלפון: +49 30 236 08 30
פקס: +49 30 236 08 33 11
דואר אלקטרוני: info@avicenna-klinik.de